חובת הנזירות
הנזירות היא חובה לכל יראי ה' החפצים ברוחניות גם בזמנינו, אמנם כל זה למי שהשלים את תיקונו בדברים האחרים כדי להיות מוכן להיכנס לקדושה!
ישנן חמש סיבות להיכנס לקדושה:
א' – כי התורה מצוה: קדושים תהיו
ב' – כי כל אחד מישראל חייב לקיים כל תרי"ג מצוות התורה, והנזירות בכללן
ג' – כי הוא תיקון לחטא העגל וחזרה לתורה דלוחות הראשוניים
ד' – כי הוא תיקון לחטא אדם הראשון
ה' – כי הוא חזרה בתשובה שלימה וקירוב הגאולה
נאמר בספר דברים כו,יז-כז,א: "אֶת יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם". ופרישו חז"ל כך:
וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. נצטוינו בזה ללכת בדרכי ה' הטובים והישרים ולהתדמות בכל יכלתנו לפעולותיו הטובות והמדות הנכבדות הקדושות והטהורות.
וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו. הוזהרנו בזה על קיום כל התורה לעשות כל מה שנצטוינו ולהיות נזהרים מכל מה שהוזהרנו.
וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. נצטוינו בזה לקבל עלינו לקיים את כל דברי התורה.
וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו. הוזהרנו בזה על קיום כל התורה לעשות כל מה שנצטוינו ולהיות נזהרים מכל מה שהוזהרנו ונצטוינו בזה שיהיה חביבות בעינינו מצוה קלה כמצוה חמורה.
וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. נצטוינו בזה להתקדש ולהיות קדושים לה' כפי שציונו בתורה.
כתב מהר"מ אלשיך בפירוש פרשת נשא פרק ו, וזה לשונו: "אמנם, הנה רצה הקב"ה ללמד דעת את עמו ישראל עם קדושו, בל יאמר נא ישראל, הלא הוא יתברך הבדיל את שבט הלוי, ומהם את זרע אהרן, ומתוכם את הכהן הגדול מאחיו, כי קדוש יאמר לו. והאם תלוי הקדושה במולידים ולא בבחירה הטובה היא, והלא כמו זר נחשב. על כן בא האלהים וילמדנו, כי לא כן הוא. כי הנה ביד כל איש ואיש לפרוש מענייני העולם, ולקדש עצמו עד גדר שבטוב בחירתו, קדוש יאמר לו. וככהן גדול אשר לא ייטמא לאביו וכו', גם הוא יחשב. ועוד לו, כי הנה בכהן גדול נאמר לאביו כו' כי נזר שמן משחת אלוהיו על ראשו (ויקרא כא,יב) מיוחס הדבר אל מה שחוץ ממנו הוא השמן. אך בזה לא יתייחס כי אם אל עצמו, כי דבק בו הוא יתברך, ולאמור עליו, כי נזר אלוהיו על ראשו כאשר יבא בס"ד. הנה הורה הוא יתברך כי חיוב מוטל על גדול הדור להזהיר את עצמו לפרוש ולקדש עצמו גם במותר להם למען זכותם לקדשם עד יהיו קדושים לאלהיהם, וזה אם הדור ראוי לא יחוש מלזרוק מרה ולדבר בקושי ככל אשר עשה משה אל בני ישראל סמוך למיתתו כי ראה צדיקים היו ויכבד את עול סבל מוסרו עליהם בדברים קשים מקציפים הייתם ממרים הייתם, אך אם יראה כי יבעטו ידבר להם בלשון חבה ודברי מוסר השכל ואם אלה לא יסכון לא יתייאש וימשוך ידו, כי אם הכלל לא יקבלו יבקש לו יחידים להזהיר אחד אחד ולא יבצר מהמצא איש אחד מעיר ושנים ממשפחה ישמע בקולו, ואם יוציא יקר מזולל כפיו יתברך יהיה. וזה מאמרו יתברך פה דבר אל בני ישראל, שהוא דבר לשון קושי לקדש עצמם ואם תיראו שיבעטו בקושי אז ואמרת אליהם בלשון אמירה הוא לשון חיבה וזהו ואמרת אליהם ואם גם זה לא יסכון למו לך אל הפרטים ובקש איש או אישה כי יפליא".
כלומר כמו שעשה משה רבנו, שברור מכאן גם כן שהיה נזיר לעולם, חייב גדול הדור לנדור נדר נזיר ולהביא לה' עמו את כלל ישראל.
ועוד שם בהמשך כתב: "דבר ואמרתה מה שהקדמנו, כי כוונתו יתברך להודיע, כי יש לאל יד כל איש ישראל, לעשות עצמו בבחירתו ככהן גדול, בל יאמר איש, כי אין פרישה מענייני העולם יאות, רק לגברים, ולא לכולם, רק לאנשי החכמה, תופשי התורה ומחזיקים בה יומם ולילה לא ישבותו, אך לא ליתר אנשים, על כן אמר כי לא כן הוא, רק איש או אישה מכל הכללות מוכן לכך, באשר הוא יהודי, וזה יאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כלומר אל כולם כלוי כישראל כי כל איש ואישה מוכנים כי יפליא".
כלומר נזירות היא דבר השוה לכל נפש, וכדי לבוא אל הקודש לא דרושות מעלות מיוחדות, שנאמר: לא בשמים היא.
ואם תחשוב שהמצוה הזאת להתקדש לה' יתברך קשה להשגתך או שאין באפשרותך לקיימה, תזכור שאף היא בכלל התשובה לשמוע בקול ה', ואף בה נאמר בספר דברים ל,י-יד: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מצוותיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: כִּי הַמצוה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ".
נכון שהיא נפלאת, כלומר שהיא באלף, אך לא נפלאת ממך, ממך דייקא כאמר, בפיך ובלבבך לעשותו, לעשותו דייקא בלשון זכר, ובפה שהוא נדר נזיר לשון זכר, ולא לעשותה בלשון נקבה שהיא התשובה. הנזירות היא התשובה האמתית.
ומכל מקום הנזירות היא בכלל התשובה לסיבה שהנדר הוא בבינה כמו התשובה. הנה הרמ"ק ז"ל בספר פרדס רימונים שער כג פרק יד כתב: "נדר המוסכם בכל המקומות כי נדר הוא בבינה, ואמר (הרשב"י בר"מ משפטים דף קטו) כי מפני זה תיקנו ביום הכיפורים, שהוא הבינה, כל נדרי". וכתב עוד בספר פרדס רימונים שער יג פרק ג, וזה לשונו: "יום הכיפורים הוא קבוץ כל הימים והוא יום המסוים בשנה שהוא כנגד כל השנה ובו שובתים כל ימי השנה כמו אחר ו' ימים שבת, אחר ל' יום ר"ח, אחר שנה יום א' שהוא יום הכיפורים שבת עולם הבא. וכל שנה יש בה שס"ה ימים וי' היתרים על השנה הם י' ימי תשובה שהוא חותם השנה חותם השביתה שהם ימי תשובה, תשובה ממש שהיא בינה ששם ישובו כל הימים. ולכן הם הימים שיוכל האדם לתקן הימים שעיות בהם קודם שיבוא לראות את פני האדון ה' ולכן הם ימי תשובה כדפירשנו".
ובחזרת עם ישראל בתשובה תלוי עניין גאולתם. וכמבואר בפסיקתא זוטרתא דברים פרשת ניצבים נא,א: "נאמר: ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו, מכאן אמר רבי אלעזר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין".
ואם יבוא פלוני אלמוני ויטען שאין המצוה הזאת חובתך, ויתעקש שהתורה אמרה כי יפליא ולא בציווי, דע שאין אחריות המתעקשים עלינו, והאמת יורה דרכו, ומי שמחפש את האמת ימצא אותה מולו.
בוא וראה מה אמרה התורה שם בהמשך, בפסוקים יט-כ: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".
כלומר לכל אחד ואחד ניתנה בחירה חופשית באם לשמוע בקול ה' אם לאו, לשמור תורה ומצוות אם לאו, ללכת בקודש ולדבקה בו או להישאר בטומאה דבוק בקליפה. ואף על פי כן ממליצה התורה ואומרת שלא בציווי: ובחרתה בחיים, אז תבחר בחיים!
ודע לך שכל תכלית התורה דלוחות השניים, שהיא באיסור והיתר כלומר בעץ הדעת טוב ורע, היא להביא את ישראל לתשובה שלימה, דהיינו למדרגת הקדושה שממנה ירדו, וכמוכח מדברי הרמ"ק זצ"ל בספר פרדס רימונים שער ל פרק ח, וזה לשונו: "כל עניין זה מורה על כבוד התורה והעלמה שנתגשמה וקבלה כל הצרופים שיכולים להיות בעולם ונתלבשה בלבוש נכר, כדפירשתי בשער האותיות בפרק א', וכל זה כדי להשלים נפשותינו כי ה' חפץ למען צדקו".
וכבר היה פעם כאשר ה' יתברך הכריח את המציאות שכל עם ישראל היו בקדושה כי היו נזירים, כמה שנאמר בספר דברים כט,ה: "לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם". אך מה יצאה טובה מזה?
הם הפירו את ברית הנזירות וקילקלו, כמה שנאמר בספר שמות לב,ו: "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק", ועשו זאת ברצונם, מעתה יובן שגם לחזור למציאות הקדושה שירדו ממנה צריכים ברצונם. ולכן באה התורה בספר במדבר פרשת נשא ו,ב ואמרה בלשון מליצה ולא בלשון ציווי: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיְהֹוָה".
כל המצוות הגשמיות באו להשלים נפשותינו, ואמנם מצוות נזירות באה להעלות אותנו מבחינת עור לבחינת אור, ממדרגת החומר למדרגת הרוח שממנה ירדנו מחמת החטא.
ואם היום יכול אחד מישראל להיות חסיד לישראל אחר, אף צדיק וטהור, אדמור או סתם גדול הדור, אז למה לא להיות לו חסיד לה' יתברך? שהרי כך רוצה הבורא! וכמה שכתב רד"ק בפירוש עמוס ב,יב וזה לשונו: "ותשקו את הנזירים יין – לא די שאתם לא נזהרתם במה שהזהרתי אתכם, ולא פקחתם עיניכם למה שעשיתי עמכם, אלא שהנביאים והנזירים שהיו לכם לאות לקדושתכם בטלתם אותם ומנעתם אותם מקדושתם, שהיה לכם ללמוד מהם".
נמצא שכל ישראל חייבים ללמוד מנזירים להיות קדושים כמוהם.
וגם חז"ל הזהירו אותנו להשתדל מאוד בעבודת ה' ולקיים רצונו, כמה שאמר יהודה בן תימא במשנה מסכת אבות ה,כ: "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָׁמַיִם".
כבר אמרנו בפרקים הקודמים שתפיקידו של עם ישראל להיות עם קדוש כולו ולשרת בקודש, וכאמור בתורה בספר שמות יט,ו: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כהנים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ופירש הרמב"ן שם: "ממלכת כהנים – ותהיו ממלכת משרתיי. וגוי קדוש – לדבקה באל הקדוש, כמה שאמר: קדושים תהיו כי קדוש אני ה', והנה הבטיחם בעולם הזה ובעולם הבא". כלומר תהיו נזירים, דאין לך עוד בתורה קדוש ודבק בה' כמו הנזיר.
מקדושה התחילה היסטוריה אנושית, ובקדושה היא תסתיים! בזמן הגאולה העתידה כל עם ישראל יזירו לה' ויהיו קדושים, כיון שהנהגת הגאולה העתידה תהיה מאור הכתר ולא מבינה כשהיה בזמנים אחרים.
על שגאולה העתידה תהיה מאור הכתר מעידים מקומות רבים בספר הזוהר ובספרי הרמ"ק זצק"ל, כגון בספרו אור יקר בתיקונים בבא קמא שער ג סימן ו, וזה לשונו: "יתפשטו אל התפארת רחמי הכתר העליון, ויתעלה, דהיינו ישראל עילאה וכו', ועלייתו הוא עליית כל ישראל מגלותם, ויהיה עלייתם עד אין תכלית ודאי, כי אחר שיתעלו ישראל באור הכתר העליון בגאולתם כאומרו: וברחמים גדולים אקבצך, שוב אין לאורם קצבה".
וכן כתבו גדולי ישראל האחרונים, ביניהם רבי אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם מעין א נהר יח, שכתב בזה הלשון: "בזמן גאולתן של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאירה בבינה מאור הכתר, ולכן הנסים יתגברו על הטבע תגבורת גדולה מאוד ויצליחו ישראל אז בהצלחה גדולה יותר מהצלחתם שבימי שלמה המלך שהיה מאיר הבינה מאור החכמה כנזכר, אמנם אור זה הוא אור כוח החכמה מן הכתר כי כבר התחיל העולם להתקן מחרפתו, אמנם לא יש תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן מה עד שיתבטלו החיצונים, ובזמן ההוא אין תשובה מועלת כלל, מפני כי התשובה היא מן הבינה וכיון שאור של הבינה אינה מנהגת אלא עד אור החכמה בימי המשיח ולכן אין בהם תשובה כלל, ולא יתקבלו אז הרשעים אלא יאבדו וימותו, אמנם בסוד הגלגול ימותו ויחיו בני אדם עד תשלום מ' שנה שכלה הגלגול מן העולם ויהיה תחיית המתים, אז ויצרפו ויתלבנו המתים אז ויקומו ויחיו. אמנם יש בסוד זה דברים רבים שיתבארו במקום אחר בס"ד, והעיקר בכאן הוא רק לבאר סוד ההנהגה שיהיה בזמן ההוא אור החכמה מאיר בבינה, ובני אדם יחכמו בתכלית החכמה וישיגו סודות התורה, ויזדככו אז, ויצדקו בצדקות גדולות, וישיגו מדרגה רבה בנבואה, ויהיה להם ידיעה בסודות התורה מה שלא יוכל לשער ויוסיפו תוספות אורות מעת לעת. וזמן זה ימשוך עד תשלום אלף השישי זה אשר אנו בו, ואחר כך ישוב ההנהגה העליונה בסוד הכתר, ואז יתחדש העולם אחר אלף השביעי ואז יהיה מעלת העובוד מאירה אור לא ישוער ויהיה האדם במעלה שלא יכילנו רעיון וימשוך העולם עד רצון הבורא היודע האמתיות".
פשוט וברור הוא שבזמנינו עניין הנזירות תלוי בבחירתו של ישראל עצמו ולא בדבר אחר. עליו להבחין עד כמה הוא השלים את תיקונו בדברים האחרים כדי להיות מוכן להיכנס לקדושה, דאם לא כן, לא יצליח לשמור על נזרו, ויקלקל במקום לתקן, חלילה!