כל מלכי ישראל חוקיים היו נזירים, כי רק קדוש השולט על תאוות גופו יכול לשלוט על עם קדוש הנבחר.

נשי מלכי ישראל מזרעו של דוד נדרו על ילדיהן נדר נזיר, כמו שמובא בבמדבר רבה י,ד: "אמר רבי יוחנן: מלמד שכפפתו אמו על העמוד, ואמרה לו: מה ברי, הכל יודעין שאביך ירא שמים היה, עכשיו יאמרו כן בת שבע היא אמו גרמה לו, ומה בר בטני, כל נשים של בית אביך, כיון שמתעברות, שוב אין רואות פני המלך, ואני דחקתי ונכנסתי, כדי שיהא הבן מלובן ומזורז, ומה בר נדרי, כל נשים של בית אביך, כיון שמתעברות, היו נודרות ואומרות: יהיה לנו בן הגון למלכות, ואני נדרתי ואמרתי: יהיה לי בן זרוז ומלומד בתורה, והגון לנביאות, אל תתן לנשים חילך, שתהא רודף אחר זימה, שהם מטלטלין דעתו של אדם, ורועה זונות יאבד הון, ודרכיך למחות מלכין, התורה הזהירה ואמרה: ולא ירבה לו נשים, הוזהר בדברים הללו, שהם מחיית מלכים: אל למלכים למואל, מה לך אצל מלכים שאומרים: למה לנו אל לעשות כמעשיהם, אל למלכים שתו יין, מה לך להשוות עצמך למלכים השותים יין ומשתכרין ועושין כל מיני זימה, אל תעשה כמעשיהם, ולרוזנים אי שכר, מי שכל רזי עולם גלויים לו ישתה יין וישתכר? פן ישתה וישכח מחוקק".

עוד שם בהמשך: "אמרה התורה, ג' דברים נצטוו המלכים: שלא להרבות נשים, ושלא להרבות סוסים, ושלא להרבות כסף וזהב. אין עליהם לומר לאל שירבו ולא יחטאו, אל למלכים שתו יין, הרי זה אמור כנגד נדר נזיר האמור אחר פרשת סוטה, שצריכין המלכים לשמור עצמן מן היין, וכן הרוזנים, כדי שלא יבואו לידי זימה ויחייבו העולם. ולמה הזהירה מלכים ורוזנים לבדם, והלא כל בני אדם צריכין להיזהר מן היין, שלא ישתו ויקלקלו? אלא מפני שספק ביד מלכים לשתות ולעשות כל רצונם בעבירה, ואין שימחה בידם, פן ישתה וישכח מחוקק, שבשביל היין שישתה ישכח מה שצותה תורה למחוקק חוקים של תורה, היא פרשת סוטה, וישנה דין כל בני עוני הנואף הזה כשהוא הולך אצל אישה אחרת והיא מתעברת הימנו, נמצא אותו ממזר שאין לו דין חלק בנכסי בעלה, והוא יחלק עם בניו בנכסים, שיהיו סבורים שהוא בנו. דבר אחר פעמים לא יניח הבעל בן, ומן התורה ירושתו חוזרת לאחיו, וזה הממזר יורש ממונו, שיהיו סבורים, שהוא בנו, וישנה דין כל בני עוני. לכך הזהירה תורה אחר סוטה דין נזיר, שהיין גורם לנואף ונואפת לבוא לתקלה, הוא הדין: איש או אישה כי יפליא".