שופט ישראל ונביא, היה נזיר, ככתוב בספר שמואל א א,יא: “וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהֹוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ”.

וכן כל שאר הנביאים היו נזירים. הנה נאמר במיכה ב,יא: “לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה”, וכתב הרדק שם בפירוש: “לו איש הולך רוח ושקר כזב – חוזר למה שהיו אומרים לנביאי האל אל תטיפו אמר לנביאי ה’, היו אומרים להם שלא יתנבאו, אבל אם יש איש שהולך רוח כלומר שדרכיו דרכי רוח והבל ושקר כזב, שמכזב בדברי שקר, שאומר להם: שלום יהיה לכם, עשו כלבבכם, ואמר לעם הזה: הנה אטיף לך ליין ולשכר, כלומר אם תשקני כוס יין או שכר, אני אתנבא לך נבואות טובות, ירצו בו דבריו וישמעו, והוא יהיה להם למטיף ולנביא”. ועוד ראיה מישעיהו כח,ז, וזה לשונו: “וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, כהן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר, נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן, תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר, שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה”. וכתב הרד”ק בפירוש שם: “כהן ונביא – הכהן והנביא, שהיה להם להורות התורה, הם שגו כמוהם במשתה ובתענוג העולם. ונביא – אינו אומר על נביאי האמת, כי אם על נביאי השקר, שהיו ביניהם, והם היו מתעים אותם ומתירים להם התענוג ואומרים להם: שלום יהיה לכם, אל תיראו, עשו מה שתרצו”.

הרי מוכח מכאן שנביאי הלא שתו יין ושכר לעומת נביאי השקר.

ועוד עיין בזכריה יג,ד: “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ”. וכתב הרד”ק בפירוש שם: “והיה ביום ההוא יבושו – כשיראו שלא יתקיימו נבואתם יבושו. בהנבאותו – מקור בתוספת תי”ו, וכן במשנה והלא במאמר אחד יכול להבראות, ולא ילבשו עוד אדרת שיער, למען כחש, כי כן היה מנהג נביאי השקר ללבוש שקים ואדרת שיער למען כחש, למען שיוכלו לכחש ויאמינו בהם בני אדם, כי הם מראים עצמם בפני בני אדם שהם פרושים ואנשים צדיקים וישרים ולא ידברו”.

הרי מוכח מכאן שנביאי ההיו בעלי שיער לעומת נביאי השקר המתחזים להם.